קבלת שבת מסוג אחר

אחד האתגרים הגדולים של הקיבוץ המתחדש הוא שימור התרבות והמסורת. אחת הסיבות המרכזיות היא נסיגת הביחד ועליית חשיבות הפרט והמשפחה. ביפתח נעלם הסדר הציבורי בפסח, ומועדים משפחתיים אחרים כמו ראש השנה וערב שבת נחגגים בחיק המשפחה. לעומת זאת את חגים הציבוריים כמו יום העצמאות, שבועות ופורים אנחנו חוגגים בצוותא. התגברנו על העלמות רכז התרבות שתפקידו היה לארגן אירועים אילו ומתנדבים מבורכים עוסקים במלאכה.

אבל לא רק קיום האירועים דורש מאמץ אלא גם מהות הביחד. נדרש תוכן לאירועי התרבות והמסורת כך שיתאימו לקהל רחב ומגוון, יחדשו ויביאו את הקהל, דבר שאינו ענין של מה בכך. בחגים המרכזיים המסורת עוזרת לנו. תהלוכת תחפושות בפורים, זיקוקים ביום העצמאות וביכורים בשבועות הם חוויה שכולנו כמהים אליה ונבוא מדי שנה להשתתף בה. למרות, ואולי בשל, המחזוריות. אולם קשה שבעתיים לצקת תוכן לפעילות קבועה כמו קבלת שבת, ואכן פעילות מסוג זה גוועה ביפתח במשך השנים.

לפני מספר חודשים חידשה קבוצה של אנשים את מסורת קבלת השבת בקהילה ורבים מתאספים במועדון פעם בשבועיים בשעה שש על מנת לקבל את השבת. מסורת חדשה זאת נפלאה בעיני ולא רק בשל קיומה. נפלא בעיני שהיא יוזמה התנדבותית של קבוצת אנשים. נפלא בעיני שזאת קבוצה גדולה של אנשים, המבטיחה המשכיות.

אבל עצם קיום קבלות השבת, ככל שהוא חשוב אינו הכל. את קבלת השבת עורכת קבוצה של אנשים שכל אחד הגיע ממקום אחר והולך למקום אחר, אך הצירוף של כולם יוצר אירוע מיוחד ושונה. חנן, אחד הדמויות המיוחדות ביפתח, פלמ"חניק שחזר בתשובה אך נשאר קיבוצניק, מרצה על קבלת השבת.  שרה, סופרת, מוסיפה את הצד החופשי של המקורות. אריה ת., שזה מקרוב הגיע אלינו, גילה בהודו עם משפחתו את יוגת הצחוק ואת היהדות ומוסיף את החיוך והחיבור בין המשתתפים. אריה ק., מביא רוחניות מסוג אחר, שאינה מתיימרת להחליף את אמונתו של איש. ואחרון שהוא ראשון, עפר ג., הילד הראשון של יפתח, טייס קרב ומוסיקאי, הרוח החיה של כל אירוע בקיבוץ, מראה שהוא יודע גם ניגונים מבית אבא. ולא הזכרתי את רון שעל כלי הנגינה ההודיים ואת איה שעל הנרות, הקידוש והילדים.

המכלול הזה יוצר דפוס חדש של קבלת שבת שמצליח לחדש מבלי לגדוע את העבר. לשנות מבלי לאיים ולהתאים לכל מבלי להכנע למכנה המשותף הנמוך ביותר. ואנחנו? אנחנו מרויחים מסורת חדשה, עניין וחיבור עמוק יותר לקהילה בה אנחנו חיים. אולי נצליח ליצור דפוס לקבלת שבת קיבוצית המתאים לקיבוץ המתחדש, כפי שביגור המציאו את הסדר הקיבוצי של הקיבוץ הישן.

 

 

אני אוהב את זה ומגלה שזה כבר הפך למסורת
בפעם הבאה אני ומשפחתי צריכים להדליק נרות ולברך.......
קיבלתי פקודה מאיה

נהנתי לקרוא את כתבייך... אכן מקסים להזחיר את קבלת השבת. או את המשמעות של ההתאגדות ביחד בערב שישי...

עשית לי חשק לבוא לבקר בסופ"ש...

כיף לשמוע שאתם נהנים שם הרחק...

אחותך הקטנה.