מקורצף, כביש?
יש דברים קטנים שמשגעים אותי. כאלו שבאמת לא צריכים לשנות, אבל כל פעם שאני פוגש אותם אני מתקצף. ובדיוק בשביל זה המציאו את הבלוג. הדבר הקטן והבלתי מזיק שמזיק לי היום הוא הביטוי "כביש מקורצף". האקדמיה ללשון הכבישים, או בשמה הקודם מע"צ טבעה את המושג הזה על מנת לתאר כביש שהוסרה שיכבת האספלט העליונה שלו לצורך סלילה מחדש. ושלטים הנושאים ביטוי זה בגאון פזורים להמוניהם בצידי הכבישים. אלא מה? מסופקני אם יש מילה רשמית כזאת בעברית, ואם יש שהמשמעות שלה מתאימה.
על מנת לא לזפת את פניהם של עובדי המדינה החרוצים ברבים ללא סיבה, יצאתי לבדוק. לא מצאתי מילון מקוון שבוא מוגרת המילה "מקורצף", אבל מצאתי אותה כתרגום למילה האנגלית Scrubbed בבבילון: רחוץ, מנוקה; מקורצף, משופשף. כלומר מקורצף הוא תרגום של המילה האגלית Scrubbed המוגדרת ב-Free On Line Dictionary כך:
To rub hard in order to clean. To remove (dirt or stains) by hard rubbing.
כלומר בניקיון מדובר, אפילו אם כזה המושג בעבודה קשה. מעניין שבאנגלית לא משתמשים במע"צ במילה Scrubbed אלא ב-Scarified שאחד מפרושיו הוא:
To break up the surface of (topsoil or pavement).
ביטוי שנראה לי מתאים יותר, למרות שלא מצאתי אם הוא הביטוי המקובל לכבישים כאלו ברחבי העולם דובר האנגלית. אז למה להשתמש בסלנג, שספק אם הוא מדויק? למה לא לדייק בלשוננו ועוד בשלט המוצב תכופות בצידי הדרכים:? ניתן הרי לאמר בפשטות:
כביש מגורד!
נשאר לי רק להסביר למה דבר פעוט כל כל מרתיח ומדאיג אותי, אבל על כך ברשימה אחרת.
5 תגובות
תנוח דעתך. קודם כל, הנה סוד
תנוח דעתך.
קודם כל, הנה סוד גדול: יש מילון עברי-עברי מקוון - המילון של בבילון. לפיו,
לקרצף: (פ') לשפשף, לגרד, לנקות, לצחצח, ללטש, למרק, למרט, לשייף, להבריק, לרחוץ, להבריש
בבילון משאיר אותנו עם קצת סימני שאלה, ולמרבה הצער בזה נגמרים המשאבים הלקסיקליים העבריים הזמינים ברשת (נשאיר בדרוש עיון: למה ויקימילון לא מצליח להתרומם כמו ויקיפדיה). כרך 12 של מילון בן יהודה חסר כאן, אז נסתפק באבן שושן.
לפי אבן שושן זאת מילה שמקורה בארמית, שהגיע לעברית בלשון המשנה, ושמשמעותה סריקה במסרק בעל שיניים גדולות, בעיקר של בהמות. בהרחבה היא שימשה בספרות העברית לגירודים מגירודים שונים. "משפשפת היא את הכלים ומקרצפת בכל כוחה" כתב ביאליק, ואולי הוא אחראי על זה שהשורש קרצף משמש היום בעיקר לשפשוף לשם ניקיון (scrub). אבל י.ד. ברקוביץ' כתב: "הריהו יושב ומקרצף בעטו על גבי הנייר". ומשה שרת כתב: "קרצוף השטח העליון ולא ירידה לעמקם של יסודות".
והנה דעתי: גירוד היא מילה גנרית ורב-משמעית. היא מציינת רק את סוג הפעולה, ולא את התוצאה הרצויה.
קרצוף היא מילה ספיציפית יותר, שמשמעותה (בדרך כלל) גירוד של משטח על מנת להסיר ממנו את השכבה העליונה שלו. בפרט, אפשר לקרצף את המטבח כדי להסיר את שכבת הלכלוך, אבל אפשר גם לקרצף כביש כדי לסלול אותו מחדש.
כאשר מדברים על עוני השפה, מדברים לעתים קרובות על שימוש במילים גנריות במקום במילים ספיציפיות ("לפתוח" את האור, במקום להדליק, לדוגמה). "גירוד" של כביש הוא שימוש במילה גנרית. מישהו באקדמיה ללשון הכבישית החליט להמנע מדלדול השפה.
אמנם נראה ש-Google לא תמיד
אמנם נראה ש-Google לא תמיד מספיק (הגעתי בו ל-Scrubbed בבבילון אבל לא ללקרצף), אבל למרות שכאמור בבילון הוא לא ממש מילון, אולי תזאורוס, גם הוא יכול לעזור. בודאי בצד ההשוואתי:
לקרצף: לשפשף, לגרד, לנקות, לצחצח, ללטש, למרק, למרט, לשייף, להבריק, לרחוץ, להבריש.
לגרד: לקרצף, לשפשף, לנקות, להסיר, לשחוק, לחכך, ללטש, להשחיז, להקציע, להחליק; להשיג, למצוא.
על פי המידע המאוד חלקי הזה, לקרצף מובנו, תמיד (עד הגעת האקדמיה), בתחום הניקיון והמרוק. ההסרה והשחיקה מעניינו של הגרוד הם. לדעתי קרצוף לא פחות רחב מגירוד ואינו חופף לו, והשימוש בו במובן של הסרה הוא גבולי. אגב מה אומר אבן שושן על "לגרד"?
מה שכן, אני נאלץ להסיר את הרמיזה שלי שהמילה אינה חוקית, ואם במילה חוקית עסקינן, אז הרחבתה היא באמת עניין של טעם ולא של אמת אחת.
התשובה לשאלה ששאלת בסוף היא
התשובה לשאלה ששאלת בסוף היא פשוטה: כי אתה מזדקן!
עומר
אולי. האמת היא שאני חושב
אולי. האמת היא שאני חושב שהגיל דווקא ממתן אותי. אבל התשובה שלי לשאלת הסיום רחוקה ממתינות. אכתוב על כך פעם, במיוחד עכשיו כשרשימה זאת היא הפופולרית ביותר בבלוג...
דרך אגב, יש בכבישי הצפון יש
דרך אגב, יש בכבישי הצפון יש עוד מימד מעצבן לקרצוף הזה. במלחמה האחרונה שרשראות הטנקים חירבו את כביש הצפון ועד כמה כבישים (הכניסה למטולה, למשל, נהרסה כליל). מאז, חלק גדול מהכבישים לא תוקן, ועדיין המכוניות עושות את רעש החררררררר המעצבן בכביש הצפון. האוצר ומע"צ עדיין רבים בשאלה מי אמור לשלם על התיקון.
פרסום תגובה חדשה