סיור יקבים בגליל העליון

טגיות:  

לכבוד ראש השנה חשבתי שיהיה נחמד לכתוב על יין.

אחת הסיבות לעבור הרחק לגליל העליון היתה לעזוב מאחור את הפוזה התל-אביבית. מסרתי את ספרי היין לאחותי ויצאתי לחיות בכפר, רחוק מההמולה... ליד הכרמים. עמק קדש אשר מסביב לנו ביפתח, במזרחו של הגליל העליון, הוא אחד מאזורי הגידול הטובים בארץ לענבי יין. פתאום יין הוא לא מוצר גורמה הנמכר בחנויות יוקרה אלא דרך חיים לאנשים רבים מסביבנו.

בחורף האחרון הזמנתי את משפחתי לסיור יקבים. לא רבים באים לבקר בחורף בצפון הרחוק, מזג האויר הקר והגשם משאירים את הנופשים בדרום. אבל הגליל בשיא יופיו בחורף וסיור יקבים הוא הזדמנות מצויינת לחוות זאת.

בחרתי שלושה יקבים שהם גם יפים, גם טובים, וגם נעימים לביקור. התחלנו ביקב נעמן. רמי נעמן, קולנועון תל-אביבי, חי בבית אבן מקסים ברמות נפתלי עם אשתו בטינה ומייצר במרתף האבן הצופה על עמק החולה יין מצוין. רמי הוא איש שיחה מבריק וההסבר שלו על תהליך ייצור היין הוא מרתק. הוא מסביר מה ההבדל בתהליכי הייצור בין יקב בוטיק ליקב גדול ומה הפרטים הקטנים שמבדילים בין יין ליין טוב. כבוהמיין תל-אביבי בחר רמי שמות מוזיקליים ליינות שלו. קנינו Pink Floyed, יין רוזה, ובקבוקים קטנים של Deep Purple, תערובת בורדו קלאסית. אנחנו אוהבים בקבוקים קטנים כיון שסתם כך באמצע השבוע בקבוק קטן מספיק לנו, אבל קשה למצוא בקבוקים קטנים של יין טוב באמת.קנינו גם קברנה סוביניון, יין הדגל של היקב והטוב ביותר שטעמנו באזור (אבל לא טעמנו את כולם). חסרונו של יקב נעמן הוא בכך שהמחיר תואם לאיכות.

משם המשכנו, בדרכים הצדדיות והירוקות של עמק קדש, בין גשם לשמש, לקיבוץ יראון. בקיבוץ יראון נמצא יקב הרי הגליל, יקב גדול הרבה יותר, מהגדולים באזור. יקב כזה מייצר כמיליון בקבוקים בשנה, לעומת כמה אלפים ביקב בוטיק כמו נעמן. יקב הרי הגליל ממוקם במבנה מקסים שלמרות גודלו אינו פוגע במראה הפסטורלי של העמק בו הוא נטוע. בסיור ביקב מדריכה בדרך כלל קשת מקיבוץ כפר בלום, והוא כולל סרט על תהליך יצור היין וטעימות מיינות היקב. הסיור מחדד מאוד את ההבדל בין ייצור תעשייתי של יין לבין ייצור ביתי ביקבי בוטיק. היינות הזולים של היקב, גליל קברנה סוביניון וגליל מרלו, מצויינים ביחס למחירם ומכים שוק על ירך את הסדרות הזולות של היקבים הגדולים. ביקב אפשר לקנות גם בקבוקים קטנים של יינות אלו שהפכו ליין הבית שלנו. היינות היקרים יותר של היקב טובים, אך לא טובים כיינות הבוטיק הטובים בסביבה.

האמת היא שסיור בשני יקבים מספיק. במיוחד שניים כה מיוחדים אך כה שונים כנעמן והרי הגליל. הסיור והטעימות בכל יקב אורכים כשעה ולאחר שניים כבר מגיעה שעת ארוחת הצהריים (ליאלי ביירות בג'יש, ללא ספק המומלצת במסעדות הכפר). אבל תכננתי גם ביקור ביקב מילס בכרם בן זימרה ולא ויתרנו עליו. אַיָּל ועמליה מייצרים יין טוב ביקב הציורי מהשלושה. גם מבחר היינות והמשקאות רחב יותר והוא כולל גם יין פורט מיושן וליקרים שאיל רוקח מכל דבר שנופל לידיו. יקב מילס הוא גם הנוח מכולם לסיורי יקבים. יקב הרי הגליל, כמרבית היקבים הגדולים הוא כשר ואינו פתוח למבקרים בשבת, וביקב נעמן יש צורך לתאם מראש. יקב מילס פתוח בימי שישי ושבת והוא מקום מצויין לביקור לא מתוכנן בסוף שבוע גלילי.

בתמונה, בנוסף ליינות משלושת היקבים הלל, מצולם גם יין פינצלי 2006, המיוחד מכולם, אבל עליו ברשימה הבאה.