היום הוא מסוג הימים שאני חייב לאמץ את הציונות והאידאליים (וקצת שאננות שלא מזיקה). תותחי צה"ל וטילי החיזבלה מרעישים באצבע הגליל והתושבים במקלטים. יותר מתמיד אני עוקב אחר כל שביב מידע, מוצא את עצמי גולש לאתר דבקה לקרוא מה האתרים האחרים עדיין לא כותבים.
הפרטים מתחילים להתבהר, הקרב רחוק, אך שניר ומעיין ברוך שגם בהם התעניינו בקו האש.
ועדיין, אנחנו עוברים, האם זה דיסוננס קוגניטיבי? שאננות? ואולי לטווח ארוך החיים במרכז מסוכנים יותר? ואולי לנירה יהיו מחשבות אחרות? נחיה ונראה.
